2022-2023
2023 "במקום הזה"
בעבודות אלו הרגשתי צורך לחקור את הקשר בין המרחבים הפיזיים והנפשיים שלנו. אני משתמש בטכניקת האקריליק על בד כדי לבטא חוויות של זיכרון, זהות ואבל, תוך התייחסות למתחים הקיימים בין החיצוני לפנימי, הציבורי לאישי. מקורות ההשראה שלי מגיעים מחזונות פנימיים וחיצוניים כאחד, ומאירועים מעצבים בחיינו. העבודות המוצגות כאן הן ניסיון שלי למקם זיכרון ואבל בתוך מרחב חזותי. הציור הגדול, "בין האופק, המקום" (180x190 ס"מ, אקריליק על בד), בוחן את רגע המוות בצורה פילוסופית. הדמות הבודדה נחה מתחת למציאות המתוארת בחלקה העליון של היצירה, ומזמינה התבוננות במקום הקיים מתחת לסערת החיים.
הדיפטיך, "הלוויה בנוף אדום" (שני חלקים, כל אחד 60x80 ס"מ, אקריליק על בד), עוסק באובדן מנקודת מבט לאומית. הארון המרחף, עטוף בדגל ישראל, מוצב בתוך נוף בגווני אדמה, ומבטא את הקושי להכיל את האובדן המרחף מעל חיינו.
האם הבית עדיין עומד?"
.
שחור ולבן על בד קנבס (35x50 ס"מ) - הכנה לפרויקט וינה
סדרה זו, שנוצרה בין מרץ למאי 2023, מהווה שלב מרכזי בהכנה לפרויקט שלי בווינה. העבודות, ציורי אקריליק בשחור-לבן על בד מתוח (35x50 ס"מ), מתפקדות כתיעוד חזותי ורגשי של תהליך מתפתח.
הבחירה בשפה חזותית המבוססת על שחור ולבן, עם דרגות עדינות של אפור שביניהם, הייתה מכוונת: היא מסירה את תיווך הצבע וממקדת את תשומת הלב בצורה, במחוות ובעוצמה רגשית. משיכות מכחול רחבות ולא יציבות יוצרות רקע משתנה של מערבולת, וחושפות מצבים של חוסר יציבות ותנועה לא פתורה. גישה זו פתחה מרחב לגישה ישירה לשטחים פסיכולוגיים, ללא משקל של הסחת דעת דקורטיבית.
מוטיבים חוזרים עוגנים את הסדרה. אחד מהם הוא הכדור האפל והצפוף, הממוקם לעתים קרובות לרגלי הדמויות. הוא מצביע על המשאות הנישאים - זיכרון, אבל, משקל קיומי - ועל כוח המשיכה המתנגד לשחרור. הדמויות עצמן נותרות מופשטות ומחוותיות, פחות דיוקנאות ויותר סימנים מרוכזים של המתח בין כובד לשחרור, נפילה ועלייה.
במבט לאחור, העבודות נושאות תהודות שלא היו גלויות במלואן במעשה הציור. הן צצו בתקופה של אי נוחות קולקטיבית בישראל, אקלים טעון בשבריריות וחוסר יציבות. כיום, נראה שהבדים רושמים את האווירה הזו: תחושה של נטל על סף שבירה, של מציאות קרובה לשבר.
הסדרה היא שלב של הכנה - הכנה הנושאת גם הד של מציאויות פנימיות וחיצוניות כאחד, ומשמשת כחקירה של פגיעות, משקל וחוסן בתקופה של חוסר ודאות.
במהלך שהות האמן שלי בווינה, ביוני 2023 – שלושה חודשים בלבד לפני אירועי אוקטובר – נשאבתי ליצירה מתוך רגשות פנימיים עמוקים והרהורים על פילוסופיה בודהיסטית. חקרתי את המושגים של ארעיות (אניקה), סבל (דוקהה) ואי-עצמי (אנאטה).
עבודותיי, בגודל 30-40 ס"מ, נוצרו באקריליק על בד מתוח, בגווני שחור-לבן . הדמויות המטושטשות נעות בתוך נופים סוערים וסערות של אור וצל, ומעצימות את תחושת הפגיעות, הסערה הפנימית וחוסר היציבות. הנופים, ולעתים העצים המופיעים בעבודות, מספקים תחושה של עומק, תנועה ומרחב רגשי שבו הדמויות מתמוססות, נעות ונותרות מעורפלות בקצוותיהן. כחלק מפרויקט זה, אתגרתי את עצמי בכך ששלחתי את העבודות לשני אוצרים מאסכולות שונות, במטרה לבחון את הקשר שלהם לאמנות ולעורר דיאלוג. האוצרים שיתפו אותי בהתכתבויותיהם והציגו את עבודתי באור מפתיע ורב-ממדי, שריגש אותי עמוקות והעניק לי השראה. חילופי הדברים ביניהם משקפים נקודות מבט מנוגדות אך משלימות.
עבודותיי נבעו מדיאלוג פנימי עם המציאות הסובבת אותי, דבר שהשפיע עליי באופן בלתי נמנע. במקביל, השפה החזותית בעבודות נבנתה על עקרונות פילוסופיים ממקורות שונים, ככוח מאחד. לא ידעתי אז ששתי המגמות הללו יתחברו בעוצמה כזו.
מתוך המפגש הזה בין החולף למתמשך, בין ההיסטורי לאישי, אני מרגישה שעבודותיי משמשות כמרחב ביניים - מקום שבו אפשר לעצור את המבט, לעצור לרגע בתוך הסערה, ולחוש את השבריריות והעוצמה של הקיום האנושי.
הציורים אינם שואפים לספק תשובות אלא לפתוח מרחב לשאלות: מהו זיכרון, ומהי שכחה? היכן מסתיים העצמי, והיכן מתחיל האחר? כיצד ניתן למצוא נקודת אור גם כאשר חושך אופף אותו?
באופן זה, כל יצירה היא גם עדות אישית וגם שער לדיאלוג רחב יותר – עם הצופה, עם הזמן ועם התודעה עצמה. חילופי הדברים ביניהם, עבורי, משקפים פתח להתבוננות על מהות הקיום: הן כתיעוד של רגע בזמן והן כתזכורת להד של תקופה שלא תישכח – ובו זמנית חלק מהחיפוש האנושי אחר שלווה בתוך ים של כאב וכאוס.
לא הייתי לבד בתהליך הזה. האוצרת נורית טל-טנא ליוותה אותי לאורך כל תקופת היצירה. לאחר מכן הופקו הקטלוג והסרטון, וכיום הקטלוג מוחזק בספרייה הלאומית ובספריות אמנות אחרות.
קטלוג אמנות
אודות הסדרה
פרויקט זה נולד מהמפגש בין עולמי הפנימי – חלומות, סמלים, זיכרונות ורגשות – לבין האווירה הייחודית של קלוז'-נאפוקה, רומניה, באוקטובר 2022. ההשראה הגיעה מאגדות עתיקות ומהטבע הפראי המקיף אותי. ציורים אלה הם כמו יומן חזותי, תוצר של תהודה זו. בליבתם מופיעות דמויות חצי אנושיות חצי מיתולוגיות, לצד חפצים המוצבים בהקשרים בלתי צפויים. הן מבטאות חיפוש – אולי אפילו ניסיון לענות על שאלות ללא פתרון ברור. דימוי חוזר אחד הוא יצור דמוי חזיר, המופיע בציור גדול: עבורי, הוא מגלם את המתח בין תמימות ילדותית לכוח טבע ראשוני ולא מודע – מפגש המדבר על פחד, צמיחה וקבלה עצמית. בין ההשראות שלי נמנים אמנים כמו הירונימוס בוש, עם יצורי ההיברידיים הפנטסטיים שלו, ואגון שילה, שחשף את המצב הפסיכולוגי הפנימי דרך הגוף. גם פרידה קאלו מלווה אותי, באופן שבו היא שוזרת אלמנטים ביוגרפיים בעולם של סמלים ופנטזיה. פלטת הצבעים נשלטת על ידי גוונים לוהטים של אדום, כתום וצהוב. עבורי, זו לא רק בחירה אסתטית אלא שפה - דיאלוג עם הלא מודע ועם הרגעים המטושטשים בין ערות לחלום, שבהם הרגש גובר על ההיגיון. אני מזמין אתכם להסתכל על כל יצירה כעולם בפני עצמו – לא כסיפור ליניארי, אלא כחוויה. אולי תזהו בתוכה הד של חלום, או רסיס מעולמכם הפנימי.
העבודות נוצרו באמצעות אקריליק על בד קנבס מתוח, בגדלים הבאים: 30×40 ס"מ, 30×30 ס"מ, 25×25 ס"מ.
מאי 2022 | Szentendre, הונגריה | אקריליק על פורמטים קטנים
קיבלתי ניתוח מעמיק של סדרה זו מאוצרת, תוך הדגשת תהליך היצירה, מקורות ההשראה והנוף הרגשי שמאחורי העבודות. היצירות שנוצרו במאי 2022 בסנטנדרה, עיר אמנים בהונגריה, בוצעו באקריליק על פורמטים קטנים ומאופיינות במשיכות מכחול אקספרסיביות ואבסטרקטיות.
תהליך היצירה מופיע כזרם חופשי של תודעה, שבו צורות ומשיכות מתמזגות באופן אינטואיטיבי, ויוצרות מתח בין צורות עדינות לבין הדרמה של הצבע. צבעים עזים - אדום, צהוב וכחול - מנוגדים לגוונים ניטרליים כמו אפור, לבן ושחור, ומעצימים את הדרמה והמתח הרגשי בתוך העבודות.
דמויות מסוימות מעלות מדי פעם דימויים מעולם פנימי: יצורים פנטסטיים, דמויות מיתולוגיות או צורות אנושיות מעוותות. חלק מהציורים מתארים דמויות בעלות עיניים גדולות ורחבות המזכירות ציורי ילדים או אמנות פרימיטיבית. הדמויות המעוותות מדגישות מצבים רגשיים מורכבים - פגיעות, פיצול או התפרקות חלקית - ועשויות לייצג מסע רגשי פנימי ואת הניסיון ליצור עולם פנימי שבו ניתן להתעמת עם מורכבות רגשית. העבודות משדרות תנועה ודינמיות, כאילו בוצעו במהירות תחת דחף רגשי חזק.
בתקופה זו, ההשראה הגיעה ממקורות שונים: דמויות מעוותות ושימוש בצבע נועז המשקפים מצבים פנימיים ותחושות של חרדה, ניכור ובדידות, המזכירים אמנים תקופתיים כמו ארנסט לודוויג קירכנר ואמיל נולדה; צורות אורגניות ומעורפלות בהשראת קבוצת הרוכב הכחול (Der Blaue Reiter); וציור מודרני אירופאי מאמצע המאה ה-20, בעבודותיהם של גאורג באזליץ וז'אן-מישל בסקיאט, שנודע בצבע דרמטי, במשיכות מכחול גסות ובדמויות אנושיות טעונות רגשית. הקו האקספרסיבי והדמויות המעוותות נוכחים גם בעבודות אלה.